רבים אינם יודעים אילו מזונות להעדיף בארוחה המפסקת, כאלה שישמרו על רמת שובע לאורך זמן יותר, ולא יגרמו לצמא גדול מהצפוי. אז מה תעשו לפני הצום, במהלכו, ואיך תנהגו כשהוא ייגמר? מגוון עצות לתזונה בריאה ושתייה נכונה - לחתימה טובה במיוחד.

מאת: אורנה לוי דיאטנית ראשית יוניליוור ישראל

יום לפני הצום

שתו הרבה מים - מומלץ על שתיית לפחות עשר כוסות מים ביום שלפני הצום. יש להפחית בהדרגה כמה ימים לפני הצום משקאות עתירי קופאין- קפה, תה, שוקו, קוקה קולה - הדבר ימנע התפרצות של כאב ראש קשה, האופיינית להפסקה פתאומית של צריכת קפאין.

איכלו מזונות עשירים בסיבים תזונתיים - המטרה שלנו לקראת הצום היא למלא את מאגרי האנרגיה בגוף לאורך זמן. לכן נבחר במזונות בעלי ערך גליקמי נמוך, כלומר מזונות אשר הסוכר שבהם משתחרר לאט ורמתו בדם נשארת מאוזנת לאורך זמן.

תכולה גבוהה של סיבים תזונתיים במזון, תורמת להפחתת הערך הגליקמי שלו. זאת משום שהסיבים התזונתיים מעכבים את ספיגת הסוכר לדם, ואנו מרוויחים תחושת שובע ממושכת יותר.

איכלו 3-4 ארוחות קטנות הכוללות:

•    דגני בוקר מלאים עשירים בסיבים תזונתיים, פסטה מלאה או אורז מלא.
•    בטטה (בעלת אינדקס גליקמי נמוך יחסית לתפוח אדמה).
•    חלבון כלשהו - גבינה, ביצה או טונה בארוחת הבוקר.
•    הימנעו משימוש במלח ובתבלינים שעלולים להגביר את תחושת הצמא במהלך הצום.

שתו הרבה - יש להרוות ולמלא את הגוף בנוזלים. מומלץ להתחיל 24 שעות לפני תחילת הצום ולשתות לפחות 2 ליטר.

ארוחה מפסקת

ארוחה מפסקת נכונה היא הבסיס לצום קל. מומלץ לאכול ארוחת צהריים קטנה בשעה שאתם רגילים, ולהתחיל את הארוחה המפסקת בשעה שנקבעה מראש.

הקציבו מספיק זמן לארוחה - זה יאפשר אכילה בקצב איטי ובכך תמנע תחושת השובע המהירה ותחושה של כבדות ומלאות בסיום הארוחה.

מומלץ לא לאכול כמויות גדולות בארוחה המפסקת, שכן ארוחות גדולות וכבדות מידי אינן מקלות על הצום, אלא יכולות לגרום לתחושה מוגברת של רעב וצמא במהלך הצום.

איכלו פחממות מורכבות - רצוי מדגנים מלאים המכילים סיבים תזונתיים.

הימנעו משימוש במלח ובתבלינים שעלולים להגביר את תחושת הצמא במהלך הצום.

השתדלו לשלב חלק מהפחמימות הבאות בארוחה:

•    לחם שיפון או חיטה מלאה
•    אורז מלא
•    פסטה מחיטה מלאה
•    קוסוקס מחיטה מלאה
•    כוסמת
•    בורגול
•    שיבולת שועל
•    בטטה
•    תירס
•    קינואה
•    כוסמת
•    דוחן

איכלו מנות המכילות חלבונים, המגדילים ומאריכים את תחושת השובע כמו:

•    עוף (אפוי או מבושל)
•    דגים
•    ביצים קשות
•    מקורות צמחיים: שומשום, שקדים, אגוזים, גרעיני חמניות, גרעיני דלעת

הימנעו מאכילת קטניות ומזונות ממשפחת הכרובים, היוצרים נפיחות בבטן וגזים.

ושב נדגיש: שתו בזהירות ומתינות - השתדלו לשתות מים, והימנעו ממשקאות המכילים קפאין (קפה, תה או קולה). אל תשתו משקאות אלכוהוליים, שעלולים לגרום להתייבשות במהלך הצום.

ניתן לשתות תה צמחים, בעיקר תה קינמון או תה ג'ינג'ר, בסיום הארוחה, אותו ניתן להמתיק עם דבש. סיימו את הארוחה המפסקת חצי שעה לפני תחילת הצום כדי שיישאר לכם מספיק זמן לשתות עוד כמה כוסות מים.

קינוח לא מתוק מדי - מאכלים מתוקים גורמים להפרשת אינסולין המביא לתחושת רעב.  קנחו בעוגה יבשה, לא מתוקה מידי.שקדים ללא קליפה עם תמרים ואגוזים, או עוגיות מחיטה מלאה.

לאחר הצום

שיברו את הצום באופן הדרגתי - עם סיום הצום יש בראש ובראשונה להחזיר לגוף נוזלים ופחמימות פשוטות המשמשות לו לאנרגיה זמינה.

עצרו את האכילה בנקודה שבה יש תחושה נעימה אך לא כבדה בבטן. זו הזדמנות נהדר ללמוד משהו עלינו ועל גופנו, ללמוד את 'נקודות השליטה' ולהתחיל בדרך חדשה.

שתו נוזלים ממותקים עם פחמימות קלות. לדוגמא: מיץ או קפה ופרוסת עוגה או עוגיות.

אכלו ארוחה קלה. הארוחה צריכה להיות מאוזנת תזונתית אך דלת שומן, כדי למנוע האטת עיכול והכבדה לקראת הלילה.

ארוחה אחרי הצום כוללת מנה חלבונית חלבית או בשרית לפי בחירה, תוספת של פרוסת לחם או מנה מבושלת של תפוח אדמה או אורז או פתיתים וירקות.

גם אחרי צום יום כיפור ולרגל החום הכבד בישראל אפילו שוב: שתו הרבה - כדי להחזיר לגוף את הנוזלים ולאפשר התחלת פעילות תקינה של מערכת העיכול.

שעה וחצי עד שעתיים לאחר האימון, יש לאוכל את ההשפעה הכי גדולה על עידוד בניית השריר. מה שתאכלו אז, יילך לחידוש השרירים ובניינם - ולא לצמיגים בבטן. ואם לא תאכלו? אתם עלולים לגרום לעצמכם נזק

YES!!! הצלחת לסיים אימון כמו שצריך. השקעת, הזעת וניפחת קצת את השרירים. אתה הולך זקוף ומלא גאווה שהצלחת לסיים עוד אימון קשה, ואת מתערסלת באלגנטיות לעבר המלתחות, מותחת את השרירים שלך לאיטך מול המראות.

אבל מה עכשיו? איך תמשיכו להתייחס יפה לשרירים ש"סבלו" כל-כך הרבה באימון? איך תלטפו להם את ה"אגו" על מנת שיגדלו ויהיו חזקים? באוכל!

פרק הזמן שבין סיום האימון ועד שעה וחצי (פלוס-מינוס) אחריו, מוגדר כ"חלון ההזדמנויות של השריר". הסיבה: בפרק זמן זה יש לתזונה את ההשפעה הכי גדולה על עידוד בניית השריר.

בזמן האימון חל פירוק מסוים בסיבי השריר, בשל העומס שהפעלנו עליו (נו מה אתם רוצים, הם ממש סבלו בגללכם).

לאחר האימון, הגוף מאוד מאוד רוצה לבנות מחדש את השריר, אבל אחרי שעתיים הוא כבר שוכח מזה. ולכן, יש סיכוי טוב מאוד שמה שנאכל סמוך לסיום האימון יילך לחידוש השרירים ובניינם - ולא לצמיגים בבטן.

מה אוכלים?

החלבון הוא אבן הבניין של השרירים, אך הוא משמש לעוד דברים בגוף. לכן לא תמיד החלבון שאנו אכלים הולך דווקא לשרירים.

ראו הוזהרתם! אין טעם לאכול כמויות של חלבונים כל הזמן. אחרי פעילות גופנית, הצורך של הגוף בחידוש תאי השריר גבוה מאוד ויש סיכוי טוב יותר שהחלבונים מהמזון באמת יגיעו לשרירים.

לא רק חלבון!

החלבון הוא לא שחקן סולו טוב. אבל הוא חזק במשחק קבוצתי מאורגן ושיטתי. בנוסף לחלבונים אנו צריכים לשלב את נבחרת החלומות של הפחמימות.

פחמימות עוזרות בהתאוששות ובחידוש מאגרי האנרגיה בשריר כדי שנוכל לבנות אותו (מישהו הרי צריך לעשות את העבודה השחורה…). בנוסף לכך, נבחרת החלומות של הפחמימות מזמינה את ה"מאמן הלאומי" הטוב ביותר לבניית השרירים - הורמון האינסולין.

האינסולין הוא בין השאר הורמון בנייה שיודע לחלק הוראות נכונות לבניית השריר בזמן אמת ובלי הרבה בלבולי מוח. אכן, מדובר במשחק קבוצתי משוכלל שדורש שחקני חיזוק רבים שלא יושבים על הספסל ומאמן שתלטן.

יעלו ויבואו למגרש…

מיד בסיום האימון (כן, כן, בדרך למקלחת… או לאוטו, אם אתם מעדיפים את הספוג האישי בבית) אנחנו צריכים להעלות למגרש את הפחמימות. לא את כל הנבחרת אלא רק סנוניות ראשונות.

למשל בננה, תפוח, חטיף גרנולה, קורנפלקס לנשנוש, בייגלה, סנדוויץ'. האכילה של הפחמימות מיד בסיום האימון מתחילה את תהליכי ההתאוששות של השריר ומעניקה פרק זמן של עד שעה להתארגנות לארוחה מסודרת יותר. אל תחכו לתחושת הרעב! הכי טוב להתרגל לאכול בזמן ולא לחכות שהשריר יתפרק.

ארוחה לדוגמה

הארוחה המסודרת שלאחר הפעילות צריכה לכלול חלבונים ופחמימות.

דוגמאות: מנה בשרית (עוף, הודו, בקר) עם תוספת של אורז, פסטה, תפוחי-אדמה, קוסקוס, פתיתים. השילוב של שני סוגי המזון הוא המטרה הסופית. במקום בשר, אפשר לאכול דגים, טונה, פסטרמה, ביצים, גבינות או קטניות. ובמקום התוספות החמות של הפחמימות אפשר לאכול לחם, לחמניה, פיתה, תירס, פריכיות אורז, תירס, קורנפלקס, גרנולה ושיבולת שועל.

ככה שלא חייבים לאכול ארוחה חמה וכבדה אם סיימנו את הפעילות מאוחר בלילה. אפשר לשלב חלבון עם פחמימות גם במסגרת ארוחה קלה יותר. החוכמה היא לגוון ולשלב בין החלבון לפחמימות, לפי טעמכם.

ארוחת לילה - יש חיה כזאת

שימו לב: לאחר אימוני כושר גופני מאומצים שמסתיימים בלילה (סחתיין על ההשקעה), ובמיוחד אם יש אימון בוקר (שוב, סחתיין עליכום!), מומלץ לאכול "ארוחת לילה" כשעה עד חצי שעה לפני השינה. הארוחה הזו, המבוססת בעיקר על פחמימות (קורנפלקס, לחם, גרנולה, פירות), מסייעת לגוף ולשרירים במהלך הלילה.

אחד היעדים השכיחים ביותר של מתאמנים בחדר הכושר הנו הפחתת אחוזי שומן ועיצוב הגוף. אך האם הדרך למטרה נכונה?

מיקומה של רקמת השומן ואסתטיות הגופנית

למיקומה של רקמת השומן בגוף יש חשיבות בריאותית ומבדילים בין השמנה המתרכזת בפלג הגוף התחתון ומכונה השמנת 'אגס' ואופיינית אצל נשים לבין השמנה המרוכזת בחלקו העליון של הגוף ומכונה השמנת 'תפוח' ואופיינית אצל גברים.

השומן משמש כמקור אנרגיה משמעותי בפעילות הגופנית ומגיע עם זרם הדם מאזורים שונים בגוף האדם ולא בהכרח מרקמת השומן הסמוכה לאיברים הפועלים.

לדוגמה: אם לאישה שרצה באופן סדיר 3 פעמים בשבוע יש 30% שומן, והשמנת 'אגס' (אופיינית יותר אצל נשים), הפחתת אחוזי השומן תהיה יחסית בכל הגוף ולא רק בפלג גופה התחתון.

אסתטיות ו'חיטוב הגוף' תלויים רבות ביחס שבין מסת השריר הקיימת, לבין כמות אחוזי השומן התת-עורי.

פעילות גופנית המתבצעת ללא התערבות תזונתית, או לחילופין – דיאטה לשם הפחתה במשקל המתבצעת ללא פעילות גופנית, יניבו תוצאות פחות טובות על משקל הגוף והרכבו מהשילוב בין השתיים.

על מנת שפעילות גופנית לשם ירידה במשקל תהיה אפקטיבית, חשוב להזכיר את הנתונים הבאים:

פעילות גופנית עצמה בשילוב דיאטת רזון קיצונית, עלולה לגרום להפחתת הוצאת האנרגיה של הגוף במהלך היום כולו. יש לקחת בחשבון את תוספת ההוצאה האנרגטית של הפעילות הגופנית ולהפחית באופן מתון את אספקת הקלוריות במזון.

פעילות גופנית התורמת לעלייה במסת השריר, תקזז את הירידה בשומן ובמשקל הגוף. חשוב לזכור כי זו עליה "חיובית" וחשיבותה רבה. על מנת לאמוד את מהות השינוי במשקל, יש לבצע מדידת הרכב גוף (אחוז שומן) ומדידת היקפים.

השינויים בממדי הרקמות נגרמים עקב גורמים שונים לחלוטין – רקמת השריר תגדל כאשר תבוצע פעילות גופנית מתאימה, בעוד שרקמת השומן תגדל כאשר ייווצר מאזן קלוריות חיובי. מצד שני, רקמת השריר תצטמצם בעקבות חוסר בפעילות גופנית ואילו רקמת השומן תפחת בעקבות יצירת מאזן קלוריות שלילי.

הנטייה לאגירת שומנים באזורי גוף שונים נקבעת גנטית. ופעילות גופנית ממוקדת באזור מסוים לא תגביר את שרפת השומן מאותו אזור. השומן, שמהווה מקור אנרגיה לשרירים הפועלים, מגיע באמצעות מחזור הדם מכל אזורי הגוף, ולא ישירות מרקמת השומן הנמצאת מעליהם.

פעילות גופנית הצורכת שומן כמקור אנרגיה, תגביר את קצב הירידה ברקמות השומן בכל הגוף. אזורים מסוימים בגוף יגיבו "בקלות" וישחררו יותר שומן, ואילו אזורים אחרים יגיבו "בקמצנות", וקצב שחרור השומן יהיה איטי.

כדאי לדעת שגם אצל מתאמנים שלהם אחוזי שומן זהים יופחת השומן באופן אינדיווידואלי. יתכן שאצל מתאמן אחד ריכוז השומן באזור הירכיים יפחת תחילה ואילו אצל מתאמן אחר – באזור  הבטן, וזאת למרות אחוז השומן הזהה אצל שניהם.

מספר תאי השומן בגוף האדם משתנה מספר פעמים במהלך החיים ואילו מספר תאי השריר נשאר קבוע מיום הלידה ואינו משתנה במהלך חייו של האדם.

אחת המטרות העיקריות של המתאמנים במסגרת חדר כושר הנה העלאת המסה השרירית, לצד הפחתת אחוז השומן התת-עורי. ספורטאים הנם דוגמה טובה לכך. אחוז השומן אצלם נמוך מאד יחסית לאדם רגיל ומסת שריריהם גדולה מאד.

פעילות גופנית שתתרום לשיפור האסתטיות ו'חיטוב' הגוף כרוכה הן בפעילות אירובית והן בפעילות לחיזוק והעלאת המסה השרירית. פעילויות אלו יגרמו להעלאת חילוף חומרים בסיסי, אך סביר להניח שלא בהכרח תהיה הפחתה במשקל הגוף, היות ורקמת השריר שנוספת עקב האימון צפופה יותר מרקמת שומן ומשקלה רב יותר.

השפעת המאמץ האירובי והאנאירובי על הפחתה במשקל

המאמץ הגופני האירובי והאנאירובי כרוך בעלות אנרגטית, התורמת לסך הקלוריות שנעשה בהן שימוש וליצירת מאזן קלוריות שלילי.

פעילות אירובית ואנאירובית המבוצעות בעצימות מספקת יתרמו להפחתת אחוזי השומן מחד, ולהעלאת המסה השרירית, מאידך. ברם, על מנת להשיג תוצאות מיטביות יש להקפיד על תפריט מוגבל מבחינה קלורית ומותאם לכל מתאמן באופן אישי.

פעילות אירובית ממושכת תביא לעידוד השימוש ברקמת השומן כמקור אנרגיה במסלול האירובי. השומן מהווה את המקור האנרגטי הגדול ביותר בגוף ומהווה דלק מטבולי לשרירים הפועלים.

מידת מעורבותם של הפחמימות והשומנים כמקורות אנרגיה עיקריים בעת הפעילות, תלויה בגורמים רבים כגון: עצימות המאמץ, אורכה של הפעילות הגופנית, סוגה, תדירותה במהלך השבוע ועוד.

ככל שזמן הפעילות גדל, כך עולה באופן יחסי מידת מעורבותו של השומן כמקור אנרגיה לעומת הפחמימות. לדוגמה: בעת ריצה על המסילה במשך 60 דקות בקצב לב מסוים תישרף כמות שומן גבוהה יותר לעומת ריצה הנמשכת 30 דקות באותו קצב.

היום מתייחסים להגברת ההוצאה האנרגטית, יותר מאשר למקור המזון ששימש כמקור אנרגיה בפעילות מאחר שהגוף מאזן את עצמו באכילה והחשיבות הרבה הנה יצירת מאזן קלורי שלילי וחשיבות פחותה הנה מקור האנרגיה (שומן או פחמימות).

חילוף חומרים ניתן לזרז על ידי ביצוע סדיר של פעילות גופנית. חילוף החומרים מתבצע תוך כדי הפעילות הגופנית, אך גם אחריה, וככל שהפעילות נערכה בעצימות גבוהה יותר, ההוצאה האנרגטית בזמן שלאחר הפעילות תהיה רבה יותר, בשל צריכת החמצן העודפת במהלך ההתאוששות מהמאמץ הגופני הבאה לידי ביטוי בשימוש באנרגיה מעבר למצב מנוחה.

יש להזכיר גם את תהליכי הבנייה בין אימון אחד לבא אחריו וצורכים אנרגיה לא מעטה.

פעילות אנאירובית – אימונים המיועדים בראש ובראשונה לחזק שרירים ובמקרים מסוימים להעלאת המסה השרירית שתגרום להעלאת מסת הגוף הרזה, העלאת המטבוליזם ושינוי הרכבו הכולל של הגוף (השפעה חיובית זו מאפשרת למתאמן לאכול כמויות גדולות יותר של מזון). במקרה זה תחול גם עלייה במשקל הגוף. עלייה זו ברוכה לגברים ונשים כאחד ומשפיעה רבות על האסתטיקה הגופנית.

מספר הקלוריות הנשרף בעת פעילות אנאירובית נמוך מהותית יחסית (1 ק"ג שריר צורך כ-13 קלוריות ליממה) לאימון האירובי, אך הערך המוסף המתבטא בבניית מסת שריר שתגרום להוצאה קלורית רבה בהמשך – עולה.

הפחתת שומן נקודתית? מתאמנים רבים מתאכזבים לאחר תקופה בה השקיעו וביצעו אימונים אנאירוביים רבים לצורך הפחתת שומן בכלל, ובאזור ספציפי בפרט, והשינוי לא נראה לעין.

רקמת השריר ורקמת השומן הנן בעלות תאים שונים ואינן מגיבות באופן דומה למשתנים מסוימים. רקמת השומן אוגרת בתוכה שומנים, בעוד שרקמת השריר עשירה בחלבונים. לא ניתן להפוך רקמת שומן לרקמת שריר ולהיפך. אלו שתי רקמות שונות לחלוטין במבנה, ובייעוד וכמותן בגוף משתנה במהלך כל החיים, לרבות בעת שינוי במטבוליזם.

שאיפתם הגדולה של רוב המתאמנים בכלל ובחדר הכושר בפרט, הנה להעלות את מרכיבי מסת הגוף הרזה ולהפחית במסת הגוף השמן.

נכתב ע"י ד"ר איתי זיו – סגן מנהל המרכז הבינתחומי לספורט במועדון הספורט באוניברסיטת תל אביב, רכז קורסי מדריכים למועדוני בריאות וכושר מטעם ביה"ס למאמנים במכון וינגייט (בשלוחת תל אביב). ד"ר איתי זיו הוציא לאור את הספר (אינציקלופדיה) בשם: "עוצמות חדשות, כושר במעגלי החיים" שהנו המדריך המקיף ביותר שנכתב בשפה העברית העוסק בתחום הפעילות הגופנית וחדר הכושר על כל היבטיהם ומיועד למתאמנים ולמדריכים.

קצב החיים המהיר והרצון להספיק לעשות ספורט בין העבודה, הילדים ושאר העיסוקים, הכניסו לחיינו את חטיפי האנרגיה והבריאות.

חטיפים אלה, המבדלים עצמם מחטיפים רגילים שעל המדף, אמורים להוות מעין זריקת אנרגיה בריאה ומשביעה שתספק את הכוח הדרוש לכל אימון כושר גופני, מבלי להכביד ולגרום להשמנה.

ואולם החטיפים השונים שבחנויות נבדלים מאוד זה מזה בערך התזונתי והבריאותי שלהם, וחשוב לשים לב לכמה דברים לפני שקונים אותם.

לא במקום ארוחה

לפני אימון גופני הגוף זקוק לאנרגיה, והצורה הזמינה והמהירה ביותר לקבלה היא באמצעות פחמימות.

לא תמיד יש זמן ואפשרות לאכול פסטה או לחם, וכאן נכנסים לתמונה חטיפי הבריאות והאנרגיה.

אבל חשוב לזכור כי החטיפים אינם מהווים תחליף לארוחה מסודרת, אלא רק מספקים אנרגיה זמינה לפני הפעילות במקרה שהארוחה היתה לפני זמן רב או שלא הספקתם לאכול.

ניתן ואף מומלץ לאכול חטיף אנרגיה באמצע אימון ממושך אם מרגישים חולשה או עייפות, או בסיום האימון, כדי לקבל אנרגיה זמינה עד שמגיעים הביתה לארוחה מלאה ומזינה.

חטיף אנרגיה אמיתי ובריא נותן מענה טוב במצבים כאלה, אך בשום אופן לא מחליף ארוחה.

קיראו עוד בנושא: מחשבון קלוריות

איך בוחרים?

למרבה הצער, על מדפי החנויות נמצאים חטיפים רבים המתיימרים להיות בריאים וממריצים אך למעשה אינם כאלה.

כדי לדעת אם אתם רוכשים חטיף אנרגיה בריא ומזין או סתם חטיף שמתיימר להיות כזה, עליכם לקרוא את התווית עם הערכים התזונתיים.

זו האינדיקציה הטובה ביותר לערכו של החטיף.

חשוב לשים לב גם להבדל בין חטיפי בריאות (שמכילים בדרך כלל פחות קלוריות, פחמימות וחלבונים ויותר סיבים תזונתיים) לחטיפי אנרגיה (שאמורים להכיל הרבה חלבונים ופחמימות).

חטיף אנרגיה צריך להכיל אחוז גבוה יחסית של פחמימות מורכבות, בשביל האנרגיה הזמינה הדרושה לאימון, רמה גבוהה של חלבון, סיבים תזונתיים, ויטמינים ומינרלים.

במקביל, צריך החטיף להכיל אחוז שומן נמוך.

קיראו ברחבה על: אבות המזון שלנו

חטיפי אנרגיה מכילים בדרך כלל בסביבות 300 קלוריות לחטיף, בעוד חטיפי בריאות יכולים להסתפק בחצי מכמות הקלוריות.

הן חטיפי בריאות והן חטיפי אנרגיה לא צריכים להכיל יותר מ-6%-7% שומן ושיעור השומן הרווי מתוכו לא אמור לעלות על 4%-5%.

חטיף אנרגיה טוב צריך גם להכיל לפחות 10 גרם חלבון לכל 100 גרם ויכול להגיע גם ל-30 גרם.

אם הנתון על האריזה נמוך מזה – זהו לא חטיף אנרגיה.

לעומת זאת, חטיפי בריאות מתהדרים בדרך כלל באחוז גבוה של סיבים תזונתיים.

בפועל, לא תמיד הבטחה זו מקוימת: כמות נאותה של סיבים תזונתיים היא לפחות 3 גרם לכל 100 גרם חטיף.

אם הנתון על האריזה נמוך מזה – אפשר באותה מידה לקנות ממתק רגיל.

כמה ולמה?

לסיכום, חטיפי אנרגיה ובריאות יכולים להיות מזינים ומועילים, אך צריך לוודא היטב לפני הקנייה כי לא מדובר במתחזים.

מומלצים במיוחד אלה המכילים גרנולה או שיבולת שועל.

חפשו את החלבון והסיבים התזונתיים והימנעו מחטיפים עם תכולה גבוהה של סוכר ושומן.

ולא לשכוח: כמה שיותר פירות, ירקות והרבה מים לשתיה – אלה תמיד חשובים ואף חטיף בריאות לא יחליף אותם.

קיראו בהרחבה על: אימון משקולות

באופן אידיאלי כדאי לאכול שלוש ארוחות מסודרות ביום, אך הלכה למעשה הבטן שלנו מקרקרת גם בין ארוחות. מה עושים כדי להעביר את הזמן ולא לגווע מרעב? קוראים את המדריך לנשנושים בריאים!

כאשר אנו שומרים על דיאטה במטרה להרזות תמיד עולה הדילמה של האכילה בין הארוחות.

האם אסור? האם מותר? אם כן, אז כמה? ומה לאכול? שאלות טורדניות אלו מעסיקות את הבטן המקרקרת בין ארוחה לארוחה וגורמות לתהיות רבות. כדאי מאוד לדעת מה לאכול ומה לא בין הארוחות בשביל לא ליפול בפח ולהגיע למצב של השמנת יתר.

מתי כדאי ומותר לנשנש?

דיאטה בריאה תורכב בדרך כלל משלוש ארוחות ביום - ארוחת בוקר, צהריים וערב, כאשר בין ארוחה לארוחה יש שלוש שעות.

לא משנה כמה אכלתם במהלך אחת הארוחות הללו, לאחר שלוש שעות תחושו תחושת רעב מציקה וטורדנית שתגרום לכם לתהיות ומחשבות בדבר הדיאטה שלכם.

הגוף תמיד יודע מה הוא צריך וכדאי להקשיב לו, אך צריך לדעת מה הוא אומר.

מחד, אל תתפתו לחשוב שבגלל שהגוף משדר תחושת רעב למוח זה אומר שצריך לאכול ארוחה מסיבית כל שלוש שעות.

מאידך, כדאי להכניס לגוף דבר מאכל זה או אחר על מנת להרגיע את הרעב באופן זמני, עד שתגיע ארוחה מסודרת.

מה כדאי לאכול בין הארוחות ולמה?

בין ארוחה לארוחה כדאי לאכול דברים קטנים, משביעים יחסית ולא משמינים.

חשוב לזכור שהאכילה בין הארוחות נועדה להרגיע את הרעב באופן חלקי ולא להכניס לגוף את החומרים הדרושים לתפקודו כמו שלוש הארוחות העיקריות ביום.

פירות - הבחירה הטובה ביותר תהיה לרוב פרי. רוב הפירות לא יעברו את מאה הקלוריות לפרי, המהווה את מחסום הקלוריות המומלץ לנשנוש בין הארוחות במהלך דיאטה. 100

קלוריות בין כל ארוחה, שלוש פעמים ביום מהוות 300 קלוריות יומיות, שהן תוספת מתונה לתפריט הקלוריות היומי.

בננה ממוצעת תכניס לגופכם כ-100 קלוריות, בעוד שתפוח בגודל בינוני יכניס כ-60. כוס של ענבים תכניס כ-50 קלוריות.

מאפים תוצרת בית - ניתן לאכול מאפים או מיני מתוקים בהכנה ביתית לפי מתכוני בריאות.

חשוב שהמאפים הללו יכילו סיבים תזונתיים העוזרים למערכת העיכול בתהליך חילוף חומרים בגוף.

סיבים תזונתיים לא מתעכלים במערכת העיכול ותפקידם לעזור בעיכול על ידי חיכוך עם המזון בדפנות הקיבה במהלך תהליך העיכול.

קמח מחיטה מלאה ושיבולת שועל מכילים כמות נאה של סיבים תזונתיים.

שתיה חמה - שתיה חמה בין הארוחות עוזרת לתחושת השובע ולהרגעה זמנית של הרעב על ידי מילוי הקיבה בנוזלים.

בנוסף, תהליך השתיה של משקה חם הינו איטי ומספק ולעיתים שתיה חמה המכילה קפאין עשויה להאיץ את חילוף החומרים בגוף.

אלמנט נלווה הוא הטקסיות שבשתיה, אשר אורכת זמן בשל התעסקות עם ההכנה וכן שתית המשקה עצמו.

פירות יבשים - פירות יבשים מכילים אנרגיה רבה, משביעים ויכולים להרגיע את תחושת הרעב שבין הארוחות.

חשוב לא להגזים עם הפירות היבשים משום שמאה גרם של פירות יבשים שווה ערך בממוצע ל-400 קלוריות.

לעומת זאת, אגוזים ופירות יבשים מכילים ויטמינים רבים ואנרגיה זמינה החיונית לגוף.

נהוג לומר כי אמירות שמהימנותן מוטלת בספק יש לקבל עם קורט מלח. אותו רכיב חיוני לגופנו, שמספיקה תוספת מזערית שלו כדי לשדרג תבשיל, סלט או מרק, אכן מסוגל לשנות את התמונה. למה מלח כל כך חשוב לנו? באילו מזונות הוא נמצא? ומפני מה צריך להיזהר?

מלח Salt משמש לאורך ההיסטוריה לתיבול מזון, אך גם לשימור, כבישה, חביצה והכשרה של מזון.

מעבר לכך, המלח מספק לנו נתרן – מרכיב חיוני לשמירה על איזון גופני, הממלא תפקיד חשוב בוויסות הנוזלים והמלחים בגוף.

ואולם עודף נתרן גורם לעלייה בלחץ הדם, על-פי מחקרים רבים, וכן בעלי נטיה ליתר לחץ דם צריכים להישמר במיוחד מצריכה עודפת של נתרן.

קיראו בהרחבה על: תזונה ומחלות לב

כמה מלח אדם צריך לצרוך במסגרת תזונה בריאה?

הכמות המקובלת של מלח לאדם נעה בין 2 ל-5 גרם ליום. מדובר בכמות לא גדולה של עד כפית, ולמרבה הצער, מרבית תושבי המערב עוברים אותה בפער משמעותי.

כיום, הממוצע עומד על כ-10 גרם מלח ליום – כמות גבוהה מאוד לכל הדעות, המהווה סיכון בריאותי ממשי.

כמובן שהצריכה המומלצת של מלח מתייחסת למבוגרים. חשוב להביא בחשבון שצריכת המלח של תינוקות, פעוטות, ילדים ומתבגרים צריכה להיות נמוכה מכך.

הקושי להגביל את צריכת המלח נובע מכך שאורח החיים העמוס של רבים מאיתנו אינו מאפשר לנו לאכול ארוחות מסודרות ובריאות בבית ומאלץ אותנו לאכול בחוץ.

בין אם מדובר בבית קפה או מסעדה ובין אם זו רשת מזון מהיר או דוכן פלאפל – אין לנו כל יכולת לפקח ולהעריך את כמות המלח במזון שאנו אוכלים, ויש להניח כי מדובר בכמויות מופרזות במרבית המקרים.

בנוסף, מרבית המזונות הקנויים הנמצאים במקרר או במקפיא סובלים מכמות עודפת של מלח, דוגמת רטבים וסלטים מוכנים, שימורים, נקניקים, גבינות אבקות מרק ודגני בוקר.

הדבר נכון שבעתיים כשמדובר בחטיפים ונשנושים למיניהם כגון צ'יפס, ביסלי, קרקרים, פיצוחים, ביגלה, ופלים ובורקסים.

צריכה קבועה של מאכלים תעשייתיים שכאלה כרוכה באופן בלתי נמנע בצריכה עודפת של נתרן.

קיראו בהרחבה על: ממתיקים מלאכותיים

איך להפחית את צריכת המלח?

משום שקרוב ל-80% מצריכת הנתרן שלנו מקורה במזונות מוכנים, הדרך היעילה ביותר להפחית את צריכתו היא צמצום מקסימלי של חלקו של המזון המוכן בתפריט.

יש להשתדל לאכול כמה שיותר מזון טרי מרכיבים טבעיים שהוכן בבית (ולכן ניתן לדעת בדיוק כמה מלח נמצא בו).

קיראו בהרחבה על: תזונה מיקרוביוטית

להתנהלות זו יתרונות בריאותיים רבים, מעבר להימנעות מצריכה עודפת של נתרן.

מעבר לכך, כאשר קונים מזון מוכן בחנות, ניתן להתבונן בתווית ולסנן מוצרים שתכולת הנתרן בהם גבוהה במיוחד.

במוצרים מסוימים מצוין על גבי התווית שהם מכילים מלח, ובטבלת הערכים התזונתיים מצוינת תמיד תכולת הנתרן ל-100 גרם.

מוצרים מסוימים מיוצרים גם בגירסה דלת נתרן, ועובדה זו תצוין בדרך כלל בבולטות על האריזה.

אכילה מרובה של ירקות ופירות, בשר טרי (להבדיל מקפוא), דגנים וקטניות, תסייע להפחתת כמויות הנתרן הנצרכות.

ניתן לצמצם בהדרגה את מידת ההמלחה של מאכלים, וכך להרגיל את חוש הטעם עם הזמן ולעדן אותו.

ניתן לתבל מאכלים בעזרת שלל תחליפים, בהם לימון וחומץ, ובכל מקרה - לא להושיט את היד למלחייה באופן אוטומטי כשמתיישבים לאכול, אלא לנסות קודם ליהנות ולהעריך את המזון גם בלי המליחות היתרה שלה הורגלנו.

בהתחלה זה קשה, אך עם הזמן זה יהפך לטבע שני והרבה יותר בריא.

קיראו כל מה שחשוב לדעת על סידן

תוכנית הריאליטי לרדת בגדול שודרה בישראל במשך שלוש עונות. פורמט התוכנית נקנה מארצות הברית שם רצה התוכנית כבר קרוב לעשר עונות. הרעיון פשוט למדי: שתי קבוצות של אנשים כבדי משקל המתחרים ביניהם על הורדת משקל.

בכל פרק ישנם משימות קבוצתיות ואישיות כאשר אדם אחד מנופה בכל פרק, עד לסוף, למנצח הגדול.

התוכנית שודרה בהצלחה גדולה בישראל ואלפי צופים התמכרו לחווית ההרזיה המאסיבית שעברו המתמודדים יחד עם התככים, המזימות והבריתות שנכרתו בין המתמודדים, כיאה לתוכנית ריאליטי.

נשאלת השאלה: מה עשתה התוכנית להרגלי האכילה והדיאטה בישראל?

גם תוכנית ריאליטי היא עדיין תוכנית…

לייחס למדיה הטלוויזיונית המסחרית אספקטים מוסריים יהיה בבחינת עצימת עיניים ותמימות. התוכנית לרדת בגדול לא הייתה ממשיכה עוד יום אחד אלמלא הרייטינג לא היה גבוה והצופים לא היו ממשיכים לצפות.

התוכנית לא התבססה על דיאטה או הורדת משקל כאלמנט העיקרי שלה אלא רק כטריגר לנושא המעניין באמת: יחסים בין בני אדם.

זוהי מהותה של תוכנית ריאלטי ומשם היא שואבת את כוחה.

יש משהו מאוד מטעה במפגש השבועי עם המתמודדים ועם עריכת השבוע ל- 45 דקות מרוכזות.

הצופים אינם מקבלים את התמונה הכללית והכוללת אלא רק את ה"סיפור" כפי שנבנה במוחם של העורכים המנוסים.

כתוצאה מכך, התחושה היא כי ניתן לרדת עשרות קילוגרמים כבמטה קסם. תחושה שהיא מוטעית מיסודה.

בנוסף, קיבוע אידיאל הרזון כגורם העיקרי להצלחתו של אדם בחיים והדה-לגיטימציה שהתוכנית שנתנה לכל אזכור של משקל יתר עלולים להעביר מסר מלחיץ ובעייתי לשכבות רחבות באוכלוסייה בכלל ומתבגרים ונשים בפרט.

העובדה היא כי לאחר התוכנית, כשהמצלמות כבו, רבים מהמתמודדים חזרו לסורם ושבו להשמין.

המקרה הבולט ביותר הוא של מוטי אשר הוריד עשרות של קילוגרמים במשך שלושה חודשים והעלה את כולם ויותר בחודשים ספורים לאחר סיום התוכנית.

לרדת בגדול ובכל זאת…

התוכנית לרדת בגדול היוותה מראה לחברה הישראלית של ימינו: שמנה, חיה לא בריא ועצלנית.

במשך כל התוכנית, הדגישו קברניטיה את החשיבות של פעילות גופנית רציפה, את חשיבותה של תזונה נכונה ואת חשיבותה של משמעת עצמית כמנוף להשגת יעדים.

התוכנית הראתה כי אין דבר כזה "שמן מדי" ותמיד יש הזדמנות לחולל שינוי מהותי. העובדה היא כי רבים אכן השילו מעליהם קילוגרמים רבים ושינו את אורח חייהם. זה כשלעצמו, שווה את כל הרייטינג שבעולם.

מסקנה ותהייה

כמו בכל דבר בחיים, אמת המידה נותרת אצל האדם המתבונן. התוכנית לרדת בגדול היא מה שהיא - תוכנית טלוויזיה בערוץ המסחרי.

ככזאת, היא לא מחוייבת לשום אמירה מוסרית. יחד עם זאת, האדם הצופה בתוכנית יכול וצריך לסנן מסרים סתמיים ולהתרכז בעיקר מבחינתו.

ניתן להרזות באופן ניכר, ניתן לחיות בריא וטוב יותר וכן, זה בהחלט בהישג יד.

קיראו בהרחבה: בישול בריא לחיים בריאים!

אומגה 3 היא חומצת שומן משלושה סוגים: ALA ,EPA  ו-DHA. גופנו איננו מייצר חומצות אלה בכוחות עצמו והן מגיעות אליו ממוצרי מזון שונים או מתוספי תזונה. בואו לקרוא בהרחבה על ω-3 וחשיבותו לגוף האדם, לכל דיאטה בריאה ולבריאות של כולנו.

חומצות אומגה 3 מהוות חלק מהשכבה השומנית של קרומי תאי הגוף, והן אחראיות, בין השאר, על גמישות התאים ועל הפיקוח על חדירתם של חומרים שונים דרך קרום התא.

חומצות האומגה 3 חיוניות לתפקודו התקין של כל אחד מתאי גופנו, החל מתאי העור, דרך תאי הלב וכלה בתאי המוח.

לאומגה 3 ישנו גם תפקיד חשוב במניעת מחלות שונות, כדוגמת: מחלות לב, מחלות כלי דם, דיכאון ואפילו סרטן.

בנוסף לכך, מסייעת האומגה 3 לשיפור תפקודי המוח.

אומגה 3 – חיונית לכל מערכות הגוף

• מניעת שבץ מוחי – במחקר שנערך בארצות הברית בשנת 1980 נמצא, כי צריכה גבוהה של דגים מצמצמת באופן משמעותי את הסיכון ללקות בשבץ מוחי

• מניעת מחלות לב כלי דם ומחלות אחרות – במחקרים שונים נמצא, כי לצריכה של אומגה 3 או צריכת דגים ישנה השפעה ישירה על צמצום ומניעה של מחלות שונות. חומצות אומגה 3 חודרות אל תוך תאי הגוף, מווסתות ומאזנות את פעילות האנזים "קינאז". פעילות לא מאוזנת של אנזים הקינאז עלולה לגרום לבעיות רפואיות שונות: הפרעות בקצב הלב, השפעות נוגדות דלקת בכלי הדם, הידבקות הטסיות, השפעה נוגדת קרישת דם, פגיעה בעצבים, הפחתה ברמות הטריגליצרידים, פרקינסון והאצה בתהליך התרבותם של תאים סרטניים

• שיפור התפקודים הקוגניטיביים – לאומגה 3 ישנו תפקיד חשוב במנגנון השליטה של חדירות תאי העצב לחומרים שונים החיוניים לפעילותם. מחסור באומגה 3 עלול לגרום לחדירה לא מאוזנת של חומרים אלה אל התאים ופעמים רבות אף להוביל לליקויים שונים, כדוגמת היפראקטיביות

• חומצת השומן אומגה 3 מסוג DHA חיוניות לשלבי ההתפתחות של העובר ולבניית המוח

• מניעה של מחלות אוטואימוניות – מזון העשיר באומגה 3 מפחית את שכיחותן של מחלות אוטואימוניות שונות הגורמות לפגיעה של המערכת החיסונית במערכות הגוף עצמן

• מניעת סרטן – חומצות אומגה 3 מפחיתות אף את הסיכון ללקות בסוגי סרטן שונים, החל מסרטן הריאות, דרך סרטן המעי הגס וכלה בסרטן השד. בנוסף לכך, נטילה קבועה של אומגה 3 במקרים של מחלת הסרטן מסייעת לשיפור התגוננות הגוף מפני מהמחלה.

מזונות עשירים באומגה 3

המקור הטוב ביותר לאומגה 3 הם בעיקר דגים. מסיבה זו, מומלץ לאכול לפחות פעמיים בשבוע דגים שמנים, כדוגמת: הרינג, מקרל, סרדינים, טרוטה, טונה וסלמון.

בדגים אלה ישנה כמות גדולה של אומגה 3, הם מקור טוב לחלבונים ואף אינם מכילים כמעט שומן רווי ומזיק המצוי בעיקר בבשר שמן.

אומגה 3 מצויה גם בטופו, בפולי סויה, באגוזים, בקנולה ובזרעי פשתה.

עם זאת, ספיגת אומגה 3 ממזון מהצומח היא נמוכה ופחות יעילה מהספיגה של אומגה 3 המגיעה מדגים.

בעת הצורך וכאשר התפריט איננו מאוזן, ניתן ליטול תוספי מזון מסוג אומגה 3 הנפוצים מאוד בשוק.

למה לאכול סוכר כשאפשר להחליפו בסוכרזית? ובכן, מסתבר שישנן לא מעט סיבות לחשוב פעמיים לפני השימוש בממתיקים כאלו או אחרים. כל המידע על ממתיקים מלאכותיים וטבעיים - לפניכם.

רבים מאתנו לא יכולים לדמיין את הקפה והתה שלנו ללא המתקה וכמובן שאת החיים בכללם. סוכר חיוני בבישול ואפייה, אבל צריכה בלתי מוגבלת שלו עלולה להיות בעייתית.

בראש ובראשונה עבור הסובלים מסוכרת, אך גם למי שמסיבות בריאותיות או אסתטיות מבקשים להגביל את צריכתו.

לאלה וגם אלה קיים שוק נרחב ומגוון של תחליפי סוכר שכל ייעודם לספק את המתיקות ההכרחית, אך ללא הקלוריות והנזק הבריאותי של הסוכר.

אילו תחליפי סוכר קיימים? מה מבדיל ביניהם ומה היתרונות והחסרונות שלהם?

ממתיקים שאינם סוכר מאופיינים בטעם מתוק ובכמות קלוריות נמוכה משמעותית מבסוכר. הם מתחלקים לשתי קבוצות - טבעיים ומלאכותיים (ומכאן השם "ממתיק מלאכותי").

ממתיקים מלאכותיים הם נפוצים יותר ורבים יותר, אך גם שנויים במחלוקת והוויכוח על המחיר הבריאותי שאנו משלמים בצריכת המוצרים הסינתטיים האלו עודנו נמשך.

ממתיקים מלאכותיים

סכרין – הממתיק המלאכותי הראשון שפותח, ידוע גם בשם סוכרזית. הסכרין מתוק פי 300 מסוכר רגיל, אך הוא סובל מטעם לוואי ולכן הפופולריות שלו פחתה לאורך השנים, בעוד שתחליפים משופרים תפסו את מקומו.

עם זאת, הסכרין עדיין מצוי במזונות מתוקים רבים, בהם מוצרי מאפה, דגני בוקר, קינוחים וריבות ומשמש כממתיק לשתייה. הסכרין ניתן לחימום ומכאן השימוש הרווח בו בשתייה חמה.

לאורך השנים הועלו סברות וטענות שונות באשר לנזק הבריאותי שמסבה צריכה רבה של סכרין.

בין השאר נעשה מחקר שהעלה כי חולדות שהואכלו בכמויות גדולות מאוד של סכרין לקו בסרטן שלפוחית השתן, ואולם יותר מ-30 שנה חלפו מאז ולא פורסם אף מחקר שהצליח לתמוך בטענה זו ומחקרים רבים סתרו אותה.

כך או כך, במשך שנים רבות המליץ מנהל המזון והתרופות האמריקני להימנע מצריכת סכרין והסיר את המלצתו זו באופן סופי ב-1991.

בכל מקרה, מומלץ להימנע מצריכה מוגזמת של סכרין, בשל החשד הקיים לקשר בינו לבין סרטן. ארגון הבריאות העולמי ממליץ לא לצרוך יותר מ-2.5 מ"ג לכל ק"ג משקל גוף - כמות גדולה מאוד שקשה להאמין כי מישהו מגיע אליה.

אספרטיים – יתרונו של האספרטיים הוא היעדר טעם לוואי ולכן נעשה בו שימוש נרחב במשקאות קלים, מעדני חלב וריבות.

הוא משמש להמתקת קפה ותה אך לא למאפים, בשל חוסר עמידותו בחום. האספרטם מתוק פי 180 מסוכר רגיל.

ציקלמאט – גם לציקלמאט אין טעם לוואי והוא מתוק פי 200 מסוכר, אך בדומה לסכרין ישנו חשש ממשי מצריכה מוגברת שלו ולכן באיחוד האירופי דיללו את ריכוזו במשקאות קלים.

עם זאת, בישראל הכמות המותרת גדולה כמעט פי שניים. משום כך מומלץ להיות עירניים לכיתוב על מוצרי דיאטה ולהשתדל להימנע מצריכה מוגזמת של מאכלים ומשקאות המכילים ציקלמאט.

הציקלמאט נמצא במוצרי מאפה, שימורים, ריבות, ממתקים, רטבים ומשקאות קלים.

אצסולפאם K – מינהל המזון והתרופות האמריקני ממליץ לא לצרוך יותר מ-9 מ"ג לכל ק"ג משקל גוף, אך מתייחס בהסתייגות כוללת לחומר ומתריע מפני שימוש בו באופן כללי.

האצסולפאם K נמצא במסטיקים, סוכריות, סוגי פודינג, יוגורטים, משקאות דיאטתיים וסירופים. הוא מתוק פי 200 מסוכר וסובל גם כן מטעם לוואי.

סוכרלוז – הסוכרלוז ידוע בארץ תחת המותגים סוכרה-דיאט וסוכרלייט (בארה"ב – ספלנדה). הוא מתוק פי 500 מסוכר ומתאים לבישול ואפייה.

זהו הממתיק המלאכותי החדש ביותר שפותח ובטיחות הצריכה שלו עדיין אינה ודאית. מחקרים שונים הראו פגיעה בכבד, במעיים ובכליות אצל בעלי חיים, אך הממצאים אינם חד-משמעיים.

לא ברור עד כמה מזיקה צריכה מתונה של החומר לאורך זמן. הסוכרלוז נמצא במאפים, פודינג, מסטיקים, ריבות ומשקאות קלים.

ממתיקים טבעיים

הממתיקים הטבעיים מועטים יותר מהמלאכותיים והשימוש בהם פחות נרחב. הם מתחלקים לשתי קבוצות:

בראשונה נמצאים סורביטול, מלטיטול ואריתריטול. שלושתם סוגים של סוכר אלכוהול, מתוקים פחות מסוכר ומכילים כמחצית מכמות הקלוריות. הם מצויים בעיקר בממתקים ללא סוכר – שוקולד, סוכריות ומסטיקים.

הסייג בנוגע לסוכרים האלכוהוליים מתייחס לכך שבכמויות גדולות הם עלולים לגרום לשלשולים וכי בשל התפרקותם לסוכר בסופו של דבר, חולי סוכרת צריכים להימנע מצריכה מוגברת שלהם.

בקבוצה השנייה נמצא צמח הסטיביה – תבלין נטול קלוריות, מתוק פי 200 מסוכר, שניתן לייצר ממנו חומרי המתקה שונים. הסטיביה בטוח לגמרי לשימוש ונחשב לבריא ולמסייע לוויסות רמת הגלוקוז בדם.

בולזאיי 7 הן גלולות הרזייה המבטיחות ירידה במשקל והפגה של תחושת הרעב. למרות שהגלולות כבר צוברות חסידים, יש לא מעט המתנגדים לדיאטה הדרסטית המתבצעת באמצעותם. איך הגלולות גורמות להרזייה? קראו בכתבה.

אנשים רבים הנאבקים בדיאטות מכירים שלל תרופות הרזיה ותוספים הנמכרים בבתי המרקחת אשר מבטיחים פתרונות מהירים וקלים למשקל העודף.

רובם ככולם מתמקדים בהפחתת התיאבון וחלקם מתחייבים לספק מענה מורכב יותר לבעיה.

בולזאיי 7 (Bullseye 7) שייך לקבוצה השנייה ופונה לפלח מסוים יותר בקרב הסובלים מבעיות השמנת יתר – אנשים הסובלים מהצטברות של שומן בטן עיקש הממאן להיעלם.

גלולות בולזאיי 7 אמורות להוביל אל ירידה במשקל בדרך מדעית, המתבססת על האצת שריפת קלוריות ומניעת היווצרות שומן בטן חדש.

שיטה זו כוללת שני תהליכים המתרחשים בד בבד: הגוף נפטר ביעילות ובמהירות מעודפי שומן ובמקביל נמנע מלצבור שומן מיותר כתוצאה מאכילה לא מאוזנת ומיותרת.

איזון האכילה מושג על ידי הפחתת הלחץ הנפשי הגורם לאכילת יתר. בנוסף, מעלה התכשיר את רמות האנרגיה ואת מצב הרוח.

איך זה עובד?

מכיוון שבלתי אפשרי להתמיד בביצוע דיאטה כאשר חשים רעב כל הזמן, גורם הבולזאיי 7 להפחתת תחושת הרעב מתוך הבנה שמעבר לקושי הפיזי הכרוך בהתמודדות עם הרעב יש השלכות שליליות ברובד הנפשי והגופני.

הגוף מגיב בצורה חריפה לרעב מתמשך ורמות הלחץ והמתח שלו עולות. כתוצאה מכך ישנה הפרשה מוגברת של הורמון הקורטיזול, האחראי להצטברות שומנים באזור הבטן.

גלולות הבולזאיי 7 מונעות מצב זה ומאפשרות לרדת במשקל ללא תופעת לוואי שלילית זו.

כמו כן, המוצר מכיל מרכיבים תרמוגניים (המעלים את חום הגוף וכך מאיצים חילוף חומרים) הגורמים לשריפת קלוריות ושומנים מהירה יותר.

באופן זה השומן שכבר הצטבר בגוף, ובבטן בפרט, נעלם בקצב מואץ אך לא מצטבר מחדש.

קורטיזול והשמנה

אנשים רבים אינם מודעים כלל לכך שהם סובלים מרמות גבוהות של קורטיזול, המכונה גם הורמון הלחץ.

המאפיין את הסובלים מרמת קורטיזול גבוהה הוא שומן בטן עיקש המסרב להיכנע לכל דיאטה ופעילות גופנית, גם בקרב אנשים ללא עודף משקל.

הבעיה עם הקורטיזול לא מסתכמת רק בשומן בטן. אנשים רבים הסובלים מרמות גבוהות של לחץ, מתח וחרדה, מוצאים מפלט ונחמה באכילה של של מזון משמין ולא בריא.

מצבי לחץ גורמים לא אחת להתקפי אכילה רגשית בלתי נשלטים, במטרה להתמודד עם המצוקה הנפשית.

כמוסות בולזאיי 7 מבטיחות להפחית את רמת הלחץ ועמה את הפרשת הקורטיזול ואת הסיטואציות של אכילה מופרזת המובילה להשמנה.

האם זה יעיל?

כמו מרבית מוצרי הדיאטה שעל המדפים, גם במקרה של הבולזאיי 7 הדעות חלוקות וההסתייגויות רבות.

אף על פי שהמוצר מבטיח יעילות מדעית, לא מדובר בתרופה ולכן רופאים לא ימליצו עליו למטופלים הסובלים מעודף משקל.

למרות שאנשים רבים מספרים כי ירדו במשקל בקלות בזכותו רבים אחרים גם טוענים כי כספם הוצא לריק.

ברשימת המרכיבים של הבולזאיי 7 ניתן למצוא קפאין, תה ירוק וגוארנה – כולם חומרים ממריצים המעלים את רמות האנרגיה והעירנות, אך לא ברורה יעילותם בכל הנוגע להרזיה ולא בטוח כי צריכה מוגברת שלהם מיטיבה עם הבריאות.

בשורה התחתונה, חשוב לזכור כי ככל התוספים והתרופות גם מוצר זה משפיע בצורה שונה על אנשים שונים. כמו כן, מומלץ להישמר מפני הנטייה האנושית הטבעית להשען על תרופות פלא המבטיחות דיאטה מהירה וקלה ללא מאמץ.

לעתים קרובות, לאחר הפסקת השימוש במוצר הגוף חוזר לסורו ולכן דרוש תהליך ממושך הכולל שינוי הרגלים והתנהגות.