פסח – הפעם אוכלים מעט, בריא ונכון

בפסח יש נטיה לאכילת מאכלים משמינים, ולהגזים עם הכמויות בשולחן החג. לפניכם מספר טיפים ועצות איך אפשר להעביר את החג בקלות. לחצו לקריאה.

באופן אירוני, חג שמייצג בהילות והסתפקות במועט בתוך כך, כדרכם של העבריים במנוסתם ממצרים, הפך לחג מודרני של סיאסטת מזון שאכן גורמת לבהלה, אבל הפוכה – בהלה מהשמנה.

משום שהעבריים נסו בחופזה ממצרים, בצורה סמלית הבצק שלהם לא הספיק להחמיץ (לתפוח), וכתוצאה מכך נאלצו לאפות ולאוכלו בצורה זו - לחם שכיום אנו מכירים כמצה דקיקה, שהיא עיבוד מסורתי וסמלי ללחם הדק.

אך במקום לנהל את החג בהתאם לאווירה זו של הסתפקות במועט, רובנו ככולנו ממלאים את כרסנו במזון רב.

אכן, תפריט חג הפסח עתיר במאכלים משמינים ומאכלים כה מפתים, עד כי אין מנוס מלאכול מהם לשובע ולהשמין מהם. ביצים ושמן, כופתאות ויין, מצות וחרוסת, לביבות ואגוזים – כל אלה עמוסים קלוריות.

אולם הפעם כדאי להחליט להתנהל ברוח המסורת – בענווה ובהסתפקות, אך גם לא מתוך רחמים עצמיים! אין צורך להכריז על דיאטה חמורה, כי אם לשמור על כמה כללים בסיסיים והסתכלות שפויה ומאופקת על שולחן החג, וכן לפני הפסח וגם לאחריו. מומלץ לשמור על תזונה מאוזנת ולאכול בצורה מדודה.

מצות או לא להיות

הבעיה הקלאסית והידועה עם מצה הינה שהגברת החביבה הזו לא משביעה אותנו כמו לחם, אבל באופן מחוצף עשירה בקלוריות וענייה במים ובסיבים תזונתיים, מה שמזניק אותנו היישר לחדר הנוחיות לשארית החג.

יש להעדיף מצה קלה מחיטה מלאה שיכולה להכיל עד כ-חצי (!) מכמות הקלוריות ממצה רגילה, (לדוגמא 85 קלוריות למצה קלה לעומת 150 ברגילה), והקלה מכילה הרבה יותר סיבים תזונתיים המועילים מאוד לעיכול תקין.

בין אם בחרנו בזו או בזו, לא נאכל ממנה ללא הכרה – גם כך קשה לשבוע ממנה. תחת זאת מומלץ להוסיף שברי מצה במרק החג, וכמנה אחרונה עם חרוסת.

מי שאיננו יכול להתאפק מוזמן למרוח שוקולד פרווה או חרובים, אך לא להגזים (עדיף לעשות זאת פעמים ספורות (!) בחג מאשר לדחות את התענוג ובסוף להתנפל על צנצנת השוקולד).

טיפים ועצות

עצה פשוטה נוספת היא להמנע בחג ככל שניתן משתייה ממותקת. יין מתוק יכול להגיע לעד 160 (!) קלוריות בכוס, ובחג כפסח, כמות הכוסות יכולה להרקיע.

לכן עדיף מראש להחליט ששותים כמות סמלית של יין או מיץ מתוק, שהרי זהו חג סמלי ככלות הכל.

מומלץ להרבות בשתיית מים הנהדרים לעיכול, תה חם/קר וחליטות, מיצי פירות טבעיים, או מיצים עם נענע ולואיזה. את העלים אפשר גם פשוט להוסיף להגשת המים בצירוף פרוסות לימון, מה שבאמת משדרג את הטעם ואת הבריאות.

עובדה קלאסית אחרת ידועה כיום היא שתחושת השובע מורגשת באיחור בגוף, עד 20 דקות אחרי שאנו מלאים בפועל.

לכן, אם נאכל לאט יותר – במובן של הפסקות קטנות – נוכל לעקוב אחרי גופנו ולזהות את השובע ב"זמן אמת", לפני שיהיה מאוחר מידי והתמלאנו בלביבות שומניות של עד 200 קלוריות ללביבה.

יש להיות ריאליים בחג ולאכול מה שאוהבים – אבל בצורה מדודה ושקולה, בשילוב של פעילות גופנית, שתייה וחשיפה לשמש הממריצה. חג שמח!

אנא השאר את תגובתך

הינך חייב להיות מחובר על מנת שתוכל להגיב.