דיאטה וכושר גופני
הרזיה, דיאטות, אימוני כושר גופני ועוד

למה לאכול סוכר כשאפשר להחליפו בסוכרזית? ובכן, מסתבר שישנן לא מעט סיבות לחשוב פעמיים לפני השימוש בממתיקים כאלו או אחרים. כל המידע על ממתיקים מלאכותיים וטבעיים - לפניכם.

רבים מאתנו לא יכולים לדמיין את הקפה והתה שלנו ללא המתקה וכמובן שאת החיים בכללם. סוכר חיוני בבישול ואפייה, אבל צריכה בלתי מוגבלת שלו עלולה להיות בעייתית.

בראש ובראשונה עבור הסובלים מסוכרת, אך גם למי שמסיבות בריאותיות או אסתטיות מבקשים להגביל את צריכתו.

לאלה וגם אלה קיים שוק נרחב ומגוון של תחליפי סוכר שכל ייעודם לספק את המתיקות ההכרחית, אך ללא הקלוריות והנזק הבריאותי של הסוכר.

אילו תחליפי סוכר קיימים? מה מבדיל ביניהם ומה היתרונות והחסרונות שלהם?

ממתיקים שאינם סוכר מאופיינים בטעם מתוק ובכמות קלוריות נמוכה משמעותית מבסוכר. הם מתחלקים לשתי קבוצות - טבעיים ומלאכותיים (ומכאן השם "ממתיק מלאכותי").

ממתיקים מלאכותיים הם נפוצים יותר ורבים יותר, אך גם שנויים במחלוקת והוויכוח על המחיר הבריאותי שאנו משלמים בצריכת המוצרים הסינתטיים האלו עודנו נמשך.

ממתיקים מלאכותיים

סכרין – הממתיק המלאכותי הראשון שפותח, ידוע גם בשם סוכרזית. הסכרין מתוק פי 300 מסוכר רגיל, אך הוא סובל מטעם לוואי ולכן הפופולריות שלו פחתה לאורך השנים, בעוד שתחליפים משופרים תפסו את מקומו.

עם זאת, הסכרין עדיין מצוי במזונות מתוקים רבים, בהם מוצרי מאפה, דגני בוקר, קינוחים וריבות ומשמש כממתיק לשתייה. הסכרין ניתן לחימום ומכאן השימוש הרווח בו בשתייה חמה.

לאורך השנים הועלו סברות וטענות שונות באשר לנזק הבריאותי שמסבה צריכה רבה של סכרין.

בין השאר נעשה מחקר שהעלה כי חולדות שהואכלו בכמויות גדולות מאוד של סכרין לקו בסרטן שלפוחית השתן, ואולם יותר מ-30 שנה חלפו מאז ולא פורסם אף מחקר שהצליח לתמוך בטענה זו ומחקרים רבים סתרו אותה.

כך או כך, במשך שנים רבות המליץ מנהל המזון והתרופות האמריקני להימנע מצריכת סכרין והסיר את המלצתו זו באופן סופי ב-1991.

בכל מקרה, מומלץ להימנע מצריכה מוגזמת של סכרין, בשל החשד הקיים לקשר בינו לבין סרטן. ארגון הבריאות העולמי ממליץ לא לצרוך יותר מ-2.5 מ"ג לכל ק"ג משקל גוף - כמות גדולה מאוד שקשה להאמין כי מישהו מגיע אליה.

אספרטיים – יתרונו של האספרטיים הוא היעדר טעם לוואי ולכן נעשה בו שימוש נרחב במשקאות קלים, מעדני חלב וריבות.

הוא משמש להמתקת קפה ותה אך לא למאפים, בשל חוסר עמידותו בחום. האספרטם מתוק פי 180 מסוכר רגיל.

ציקלמאט – גם לציקלמאט אין טעם לוואי והוא מתוק פי 200 מסוכר, אך בדומה לסכרין ישנו חשש ממשי מצריכה מוגברת שלו ולכן באיחוד האירופי דיללו את ריכוזו במשקאות קלים.

עם זאת, בישראל הכמות המותרת גדולה כמעט פי שניים. משום כך מומלץ להיות עירניים לכיתוב על מוצרי דיאטה ולהשתדל להימנע מצריכה מוגזמת של מאכלים ומשקאות המכילים ציקלמאט.

הציקלמאט נמצא במוצרי מאפה, שימורים, ריבות, ממתקים, רטבים ומשקאות קלים.

אצסולפאם K – מינהל המזון והתרופות האמריקני ממליץ לא לצרוך יותר מ-9 מ"ג לכל ק"ג משקל גוף, אך מתייחס בהסתייגות כוללת לחומר ומתריע מפני שימוש בו באופן כללי.

האצסולפאם K נמצא במסטיקים, סוכריות, סוגי פודינג, יוגורטים, משקאות דיאטתיים וסירופים. הוא מתוק פי 200 מסוכר וסובל גם כן מטעם לוואי.

סוכרלוז – הסוכרלוז ידוע בארץ תחת המותגים סוכרה-דיאט וסוכרלייט (בארה"ב – ספלנדה). הוא מתוק פי 500 מסוכר ומתאים לבישול ואפייה.

זהו הממתיק המלאכותי החדש ביותר שפותח ובטיחות הצריכה שלו עדיין אינה ודאית. מחקרים שונים הראו פגיעה בכבד, במעיים ובכליות אצל בעלי חיים, אך הממצאים אינם חד-משמעיים.

לא ברור עד כמה מזיקה צריכה מתונה של החומר לאורך זמן. הסוכרלוז נמצא במאפים, פודינג, מסטיקים, ריבות ומשקאות קלים.

ממתיקים טבעיים

הממתיקים הטבעיים מועטים יותר מהמלאכותיים והשימוש בהם פחות נרחב. הם מתחלקים לשתי קבוצות:

בראשונה נמצאים סורביטול, מלטיטול ואריתריטול. שלושתם סוגים של סוכר אלכוהול, מתוקים פחות מסוכר ומכילים כמחצית מכמות הקלוריות. הם מצויים בעיקר בממתקים ללא סוכר – שוקולד, סוכריות ומסטיקים.

הסייג בנוגע לסוכרים האלכוהוליים מתייחס לכך שבכמויות גדולות הם עלולים לגרום לשלשולים וכי בשל התפרקותם לסוכר בסופו של דבר, חולי סוכרת צריכים להימנע מצריכה מוגברת שלהם.

בקבוצה השנייה נמצא צמח הסטיביה – תבלין נטול קלוריות, מתוק פי 200 מסוכר, שניתן לייצר ממנו חומרי המתקה שונים. הסטיביה בטוח לגמרי לשימוש ונחשב לבריא ולמסייע לוויסות רמת הגלוקוז בדם.